<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ט"ו</h1>
<h2>דף צז:</h2>
חתיכת איסור שנפלה לתוך חתיכות של היתר ויש בהיתר כדי לבטל האיסור הכל מותר ואין צריך להשליך אחת מהן כנגד האיסור שנפל שם שכל שהוא בטל התורה התירתו אפילו היה מאיסורי הנאה ולא אמרו שצריך להרים אלא במתנות הכהונה בתרומה ותרומת מעשר של דמאי והחלה והבכורים והטעם בכל אלו כדי שלא יהיה גוזל השבט איסור מעט שנפל לתוך היתר מרובה ונתבטל וחזר ונפל שם איסור אם יש שם באיסור שנפל שם מתחלה ועד סוף כדי ליתן טעם בהיתר שהיא אחד בפחות מששים הכל אסור שהאיסור חוזר וניעור שטעם האיסור אינו בטל לעולם וכן עיקר עכ"ל הרשב"א ז"ל.
עוד כתב [הרשב"א] ז"ל איסור שנפל למקום אחד ואין ידוע לאיזה מקום נפל יש בזה להקל ולהחמיר. כיצד שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלו אלו לתוך אלו אם איסורין של דבריהם הוא כגון גבינה של גוים ושמנו של גיד אומר אני איסור לתוך קדרה של איסור נפל והיתר לתוך של היתר ואפילו אין ההיתר שבקדרה רבה על האיסור שנפל כאן. היה איסור מאיסורי תורה כגון חתכת נבלה אין תולין בו להקל עד שירבה ההיתר על האיסור עד כדי שתתבטל בתוכו מדברי תורה אבל היה ההיתר רבה על האיסור כדי שאם נפל זה לתוכו היה בטל [מדין תורה] תולין גם בזה להקל לומר איסור לתוך איסור נפל. כיצד שתי קדרות [אחת] של בשר שחוטה ואחת של נבלה ונפלה חתכת נבלה לתוך אחת מהן אם רבה ההיתר שבקדרת ההיתר קצת על חתכת נבלה שנפלה כאן תולין להקל כמו שאמרנו לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב אע"פ שהצריכו חכמים (הצריכו) ששים כל ששיעורו של דבריהם הקלו בו. היו שתי הקדרות ממין אחד ושתי חתיכות ממין אחר אין תולין בהן להקל עד שירבה ההיתר על האיסור ששים מפני שאין מתבטל מין בשאינו (בינו) [מינו] דבר תורה בפחות מששים. שתי חתכות אחת של היתר ואחת של איסור מדבריהם כגון שמנו של גיד וכיוצא בו ונפלה אחת מהן בידוע לתוך קדירת בשר שחוטה ואינו ידוע איזו חתיכה אם של שומן או של גיד הנשה מותר שאני אומר של היתר נפלה כאן ואע"פ שאין ההיתר רבה על החתיכה שנפלה כאן וכמו שביארנו. ואם איסור של תורה הוא [אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל עד שיהא] ההיתר [רבה] על האיסור אלא על הדרך שביארנו.
היו שתי קדרות ושתיהן של היתר ושתי חתכות אחת של היתר ואחת של איסור ואפילו מאיסורין של דבריהם ונפלה אחת כאן ואחת כאן אם יש באחת מהן כדי לבטל האיסור אע"פ שאין בשניה כדי לבטל [האיסור שתיהן מותרות שאני אומר האיסור] נפל [לתוך אותה שיש בה כדי לבטלו] ואם אין באחת מהן כדי לבטל האיסור שתיהם אסורות שאי אפשר לתלות בזו יותר מבזו ואין בזה הפרש בין שיהיו שתי הקדרות לאדם אחד בין לשני בני אדם. [א"ה כ"ז מדברי הרשב"א בת"ה].
שתי קדרות של היתר ונפל איסור לאחת מהן [וידוע לאיזו נפל וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן] ואין ידוע לאיזו נפל אני אומר למקום שנפל הראשון נפל השני. נפל האיסור לאחת מהם ואין ידוע לאיזה מהם נפל ואחר כך נפל איסור לאחת מהם וידוע לאי זו נפל שתיהן אסורות ואין אומרים למקום שנפל האחרון נפל הראשון. [א"ה כ"ז מדברי הרשב"א בתורת הבית].
היו שתי קדרות של היתר ונפל איסור לאחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפל ואין באחת מהן כדי לבטל האיסור אבל בשתיהן יש כדי לבטל שתיהן מצטרפות לבטל. ולא עוד אלא אפילו היתה אחת בבית ואחת בעליה שתיהן מצטרפות לבטל וה"ה למאה כל שהוא נכנס בספק מחמת האיסור מצטרפות לבטל האיסור בד"א בשהיו שתיהן לאדם אחד לפי שכל שהוא לאדם אחד עשוי להתערב במקום אחד ולכך רואין אותו מעתה כאלו נתערבו אבל היו לשני בני אדם אין מצטרפין וכן ראוי להורות הלכה למעשה. [א"ה כ"ז מדברי הרשב"א בתורת הבית].
<h2>דף ק.</h2>
ונשאל לגאון על עכבר שנפל בשמן בית הכנסת ואמר אם השרץ נמוח בשמן משערי ליה בששים בשמן רותח כשאר איסורין ומותר באכילה כ"ש בהדלקה ואי צונן הוא מעבירו במסננת ומותר אפילו באכילה ולא בעי ששים ולגבי נרות של בית הכנסת אם הוא מענין שאסור באכילה אסור בהדלקה משום הקריבהו נא לפחתך ע"כ.
תשובה לגאון ז"ל על חבית של יין או של שמן שנפל לתוכה שרץ או עכבר שיעורו אחד מאלף והחבית והמשקין אסורין ואם בקש לטהר הכלי מכניסו לתוך הכבשן עד שיהא כבתחלה ע"כ.
